זוהר ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

האם החלטת בית-המשפט להתיר לנתבע במשפט אזרחי להציג ראיות לסתירת ממצאיו של פסק דין פלילי מרשיע משנה את סדר הבאת הראיות?

התובע נפגע בתאונת דרכים שהייתה תאונת פגע-וברח. כנגד נתבע 3 הוגש כתב אישום בו נרשם שנהג ברכב הפוגע ללא רשות בעליו ופגע בתובע שהיה הולך רגל. נתבע 3 הודה בעובדות כתב האישום והורשע, ופסק הדין המרשיע הפך חלוט. התובע הגיש תביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, וביקש להסתמך על עובדות פסק הדין הפלילי בהתאם לסעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. קרנית הגישה בקשה לפי 42ה לפקודה לסתור את עובדות פסק הדין והביאה ראיות לכאורה לפיהן התובע נהג על קטנוע ולא היה הולך רגל. בהחלטה מפורטת מ-30/4/12 נעתר בית-המשפט לבקשה והתיר הבאת ראיות לסתור. בהמשך הופרדה שאלת החבות מן הנזק והתיק הועבר להגשת תצהירים וראיות.

עתה מבקש התובע כי בית-המשפט יורה שהנתבעים יגישו ראיותיהם ראשונים מן הטעם שהם אלו המבקשים לסתור את פסק הדין המרשיע. הנתבעים מתנגדים לבקשה טוענים כי נטל ההוכחה בתביעה הוא על התובע וכי עליו להביא ראיותיו ראשון.

שמעתי את טענות הצדדים ומצאתי לדחות את הבקשה.

הנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובע. קיומו של פסק דין פלילי מרשיע אינו משנה נטל זה. פסק הדין הפלילי מהווה ראיה "ואין הוא מעביר ליריב את 'נטל השכנוע' בכל הקשור לסתירתו, אלא נמנה בין הראיות שמכוחן יוצא המגיש ידי 'חובת הראיה' המוטלת עליו. זאת ותו לאו" (ראו: י. קדמי, על הראיות, תש"ע-2009, 1563). אכן, מדובר בראיה מיוחדת, שכן ללא החלטה שיפוטית היא בלתי ניתנת לסתירה וכתוצאה מכך די בה לבדה כדי להוכיח את התביעה. ברם, משניתנה רשות להביא ראיות לסתור הופך פסק הדין הפלילי לראיה רגילה ודינו ככל ראיה אחרת. התובע רשאי, כמובן, להגיש את פסק הדין בין ראיותיו, ובית-המשפט ייתן לו את המשקל הראוי בהתאם לשיקול דעתו וליתר הראיות שבתיק (לעניין משקל פסק הדין ראו קדמי, 264).

הנה-כי-כן, מתן הרשות להביא ראיות לסתור פסק דין פלילי חלוט אינה פוטרת את התובע מן החובה להוכיח את תביעתו. נטל ההוכחה היסודי המוטל על התובע – להוכיח את אירוע התאונה ואת זכותו לפיצוי, לא הוסר. לפיכך לא משתנה גם סדר הבאת הראיות. על התובע להגיש את ראיותיו, כולל פסק הדין, והנתבעים יגישו ראיותיהם לאחריו.

נוכח האמור לעיל הבקשה נדחית, והתובע מחוייב בהוצאות קרנית (שהגישה תגובה מפורטת לבקשה) בסך 1,500 ₪ שישולמו בסיום ההליך, ללא קשר לתוצאותיו.

על התובע להגיש ראיותיו כפי שנקבע.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ג, 10 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: